עיצוב חווית משתמש (UX) וממשק משתמש (UI) הוא תהליך מורכב שמשלב הבנה עמוקה של התנהגות אנושית עם כלים עיצוביים וטכנולוגיים. מאחורי כל החלטה עיצובית ישנם עקרונות פסיכולוגיים שמעצבים UX/UI משתמשים בהם כדי להפוך את החוויה של המשתמש לנעימה, יעילה וזורמת יותר. כדי לעשות זאת ביעילות צריך להכיר את הפסיכולוגיה האנושית – הגורמים שמשפיעים על 90% מהאוכלוסיה בצורה דומה. הנה שלושה טריקים פסיכולוגיים בסיסיים שלומדים במסגרת לימודי UX/UI כדי להוביל את הגולשים למטרות שהמעצב או מפתח האפליקציה מנסה להשיג:
1. עקרון הנטייה הקוגניטיבית (Cognitive Biases)
ההטיות הקוגניטיביות הן הטיות בתהליכי החשיבה שמובילות אנשים לקבל החלטות מבלי להסתמך על מידע רציונלי בלבד. הבנת הטיות אלו יכולה לעזור למעצבים לבנות ממשקים שמכוונים את המשתמש לפעולה בצורה יותר טבעית ומובנת.
טריק פסיכולוגי: אחת ההטיות הנפוצות ביותר היא אפקט העוגן (anchoring effect), שבו המשתמש נוטה להישען על המידע הראשוני שהוא קולט כדי לקבל החלטה. לדוגמה, אם המשתמש רואה מחיר גבוה מאוד בתחילת העמוד, ולאחר מכן יראה מחיר נמוך משמעותית, הוא מיד ישווה אותו למחיר הגבוה הראשון שראה. בעיצוב UX/UI, מעצבים יכולים להשתמש בעוגנים כדי להוביל את המשתמש לפעולות רצויות, כמו רכישה או הרשמה לשירות.
2. הפחתת עומס קוגניטיבי (Cognitive Load Reduction
עומס קוגניטיבי הוא כמות המידע שהמוח צריך לעבד בו זמנית. כאשר המשתמש מוצף במידע או בממשק מורכב מדי, הוא עלול לחוות בלבול ותסכול, מה שמוביל לנטישת האתר או האפליקציה.
טריק פסיכולוגי מעצבי UX/UI יודעים שכדי לשמור על חוויה חיובית, יש להפחית את העומס הקוגניטיבי. שימוש בעקרונות כמו היררכיה ויזואלית ברורה, סידור אלמנטים לפי סדר חשיבות והגשת מידע בפורמט קצר וברור עוזר למשתמש להבין מה עליו לעשות בלי להתאמץ יותר מדי. לדוגמה, חלוקה לשלבים קצרים בתהליך רכישה מקוונת עוזרת למשתמש לעבור בין השלבים בקלות מבלי להרגיש מוצף.
3. אפקט פלסבו (Placebo Effect) בעיצוב חוויתי
מעצבי UX/UI מנוסים יודעים להשתמש בעקרון ידוע מעולם הרפואה, אפקט הפלסבו – מצב שבו אדם חווה שיפור במצבו כתוצאה מאמונה בהשפעה חיובית של טיפול, גם כאשר מדובר בטיפול דמה. בעיצוב UX/UI, אפשר לשלב גרסאות של אפקט הפלסבו כדי לשפר את תחושת השליטה והנוחות של המשתמשים.
טריק פסיכולוגי: דוגמה מובהקת לאפקט פלסבו בעיצוב היא יצירת תגובה מיידית לפעולות המשתמש, גם אם הפעולה עצמה מתבצעת מאחורי הקלעים זמן ממושך יותר. למשל, כאשר משתמש לוחץ על כפתור הורדה או שליחה, ניתן להוסיף אנימציית "התקדמות" כדי ליצור תחושה של פעילות מהירה, אף אם הפעולה עצמה דורשת זמן רב יותר מאשר התגובה המיידית. הדבר נותן למשתמשים תחושה של שליטה וחוויה חלקה יותר.
עקרונות התנהגותיים חשובים בלימודי UX/UI: תיאוריית Fogg ותיאוריית ה-Flow
בנוסף לטריקים הפסיכולוגיים הפרקטיים, בלימודי UX/UI לומדים גם עקרונות התנהגותיים מעמיקים שמבוססים על תיאוריות ידועות. אחת מהן היא תיאוריית ההתנהגות של Fogg (Fogg Behavior Model), שמתמקדת בהבנה של מה מניע אנשים לפעולה. התיאוריה טוענת כי התנהגות מתרחשת כאשר שלושה גורמים מתקיימים יחד: מוטיבציה, יכולת וטריגר (הנעה לפעולה). בלימודי UX/UI, המעצבים לומדים כיצד להשתמש בתיאוריה הזו כדי לעצב ממשקים שמניעים לפעולה על ידי הקלה על תהליך השימוש, הגדלת המוטיבציה של המשתמשים, ויצירת טריגרים ברגעים הנכונים, כך שהמשתמשים יפעלו בצורה טבעית ומכוונת מטרה.
בנוסף, מעצבים לומדים על תיאוריית ה-Flow של צ’יקסנטמיהאיי (Mihaly Csikszentmihalyi), שמתמקדת ביצירת חוויות משתמש שגורמות למשתמשים להיכנס למצב של ריכוז והנאה, שבו האינטראקציה עם הממשק זורמת בצורה חלקה. מצב ה-Flow מתרחש כאשר יש איזון בין רמת האתגר של המשימה ליכולות המשתמש, מה שמאפשר תחושת סיפוק ושליטה. מעצבי UX/UI משתמשים בתיאוריה זו כדי ליצור ממשקים שמונעים תחושת עומס או תסכול, ומקדמים תחושת ריכוז ונוחות.
שילוב תיאוריות אלו מסייע למעצבים ליצור חוויות משתמש עשירות, יעילות ומניעות לפעולה, תוך הבנה מעמיקה של האופן שבו אנשים מתנהגים ומתקשרים עם מוצרים דיגיטליים.
לימוד העקרונות של UX/UI הוא חיוני במסגרת לימודי העיצוב והגיימינג. עיצוב חוויית משתמש טובה במשחקים לא רק משפר את ההנאה, אלא גם שומר על מעורבות המשתמשים לאורך זמן – משימה חשובה בפיתוח של כל תוכנה, אתר אינטרנט, אפליקציה או משחק – שם במיוחד יש כיום דגש על שימור השחקן לאורך זמן, כדי להפיק רווחים ליוצרי המשחק.
נשמע לכם מעניין? הצטרפו ללימודי עיצוב גרפי וגיימינג במכללה לאנימיצה >>>